שינוי גישות לגבי לידה

לידה: תהליך של גוף ונפש

לידה היא תהליך הכולל את הצד הנפשי בנוסף לצד הגופני. הלידה מושפעת על ידי אמונות, גישות וסתירות של היולדת, שהן בעלות השלכה גופנית.
רגש הוא דבר גופני! (יש תגובה גופנית המלווה את הרגש.)
האמונות והגישות של היולדת הן בעלות השפעה על הבריאות הפיסית והנפשית שלה. גישת האישה בקשר לעצמה, הגוף שלה, והתהליך של הלידה עשויים להשפיע על התוצאות הפיזיות של הלידה-- אורך הלידה, והסתבכויות במשך הלידה ולאחריה. לכן, הכרחי להתייחס לנושאים אלו במשך ההיריון כהכנה נפשית ללידה.

ביהדות הקשר הזה מוכר היטב--אנחנו מאחלים "רפואה שלמה"--רפואת הנפש ורפאות הגוף, זאת אומרת שרק רפואה נפשית מאפשרת רפואה גופנית. אחד לא מתרפא בלי השני! לקיחה בחשבון את הגורמים הרגשיים המשפעים על ההיריון, הלידה, והתקופה שלאחר הלידה יכולים להבטיח חוויה חיובית בלידה (ללא קשר לתוצאות). הגורמים הרגשיים עשויים להשפיע על הביטחון העצמי של האם בתפקידה החדשה, ועל עצם תהליך הלידה עצמה.

השפעה של אמונות

אמונות הן הערכות שאנחנו מאמינים בקשר לעצמנו ולעולמנו, שבטבעם הם רגשיים ולא תמיד במודע. האמונה ש"לידה היא חוויה חיובית ויפה, שמציבה לנו אתגר שאפשר להתמודד עמו", יכולה להשפיע באופן חיובי על תהליך הלידה אצל אותה אישה.
בניגוד לכך, האמונה ש"לידה היא תהליך מסוכן" יכולה לגרום לאמונה בעליונות הטכנולוגיה והכרחיותה, עם כל התוצאות של שימוש יתר בטכנולוגיה או שימוש עיוור בטכנולוגיה באופן שגרתי.
פעמים רבות התערבות רפואית אחת גוררת אחריה התערבויות רפואיות רבות!
חשוב לעודד זוגות לזהות את האמונות שלהם בשלושה מישורים: 1) דמוי גופה של האישה,
2) גישתה ללידה, ו- 3) לנשיות שלה.
דמוי גוף חיובי כולל ביטחון בתפקוד הגוף, ביטחון עצמי בקשר ללידה, והסתכלות על הגוף כחזק ומסוגל ללדת. הערכה עצמית גבהה וביטחון עצמי הם מקורות כוח חשובים בזמן הלידה.
אמונות חיוביות בקשר ללידה מושפעות מניסיון קודם, לידות של האמא, האחיות וחברות, והדימוי הנפשי של הלידה הטמון בתוך האישה. גישתה של האישה ניתן לשינוי!
אמונות חיוביות לגבי טבע הנשים מראות נשים כחזקות ובעלות יכולת, המסוגלות לצפות לאתגרי החיים ולהתגבר עליהם.

אמירות חיוביות

אפשר לשנות או לחזק אמונות דרך דמיון מודרך ושימוש באמירות חיוביות. בהכנה נפשית של הצהרות חיוביות משתמשים בהצהרות בגוף ראשון, בהווה, המורכבות מביטויים חיוביים.

* אני מאמינה שלידה היא חוויה בטוחה, טבעית ובריאה, ואני רגועה ורפויה.
* לידה כוללת עבודה מאומצת וכאב בריא.
* אני יכולה להיות פעילה בלידת תינוקי.
* הגוף שלי יודע ללדת. הוא חזק ומסוגל.
* הצירים עושים עיסוי לתינוק ומחבקים אותו!
* צוואר הרחם שלי נפתח יותר ויותר עם כל ציר וציר.
* אני אפתח ללידה. יש הרבה מקום למעבר התינוק למטה והחוצה דרך האגן.
* צירים טובים וחזקים עוזרים לתינוק שלי לצאת לאוויר עולם.
* אני יכולה להתמודד עם אתגר הלידה והצירים בדרך משלי.
* אני מקבלת את עוצמת הצירים בשמחה!
* (ללידות חוזרות) זו לידה חדשה ותינוק חדש וייחודי.
* אני מתכננת את תנאי הלידה היטב ומקבלת תמיכה מסביבתי.
* טמונים בי כוחות אדירים שיתגלו תוך הנהגה עצמית.
* ה' נמצא איתי בלידה וליבי פתוח למציאות זו.
* הלידה היא הזדמנות לצמיחה אישית וזוגית.
* אני מנצלת את הצירים כדי לדבר עם תינוקי.
* בהפוגות בין הצירים אני מאפשרת לעצמי לנוח פיזית ונפשית.
* עכשיו אני מתמודדת בראש טוב, ואני אשאר במחשבות בונות.
* אני לוקחת אחריות תוך גמישות נפשית ומקבלת את המציאות המשתנה במשך הלידה.

אמירות חיוביות לגברים
* אישתי/בת זוגי חזקה ומסוגלת להתמודד.
* אני רגיש לצורכי אישתי ושותף בחווית הלידה.
* אני תומך בה במשך הלידה גם כאשר היא מתמודדת בכאבים.
* אני מקבל את הרגשת חוסר האונים שלי ומקבל תמיכה לפי הצורך.

התמודדות עם כאב

כאב הוא צירוף סובייקטיבי של גורמים פיזיים ושכליים. אישה יכולה לראות את עצמה בתור קרבן מסכן הסובל רבות, או לחלופין בתור בן אדם חזק ומסוגל, המתמודד בהצלחה באתגר הלידה.

"הכאב – זה נתון, אבל הסבל – זה עניין של בחירה". אישה הפוחדת מהכאב עלולה לנסות להימנע מלהרגישו על ידי הכחשה, התנגדות לכאב, או ניסיונות להישאר בשליטה עצמית מוחלטת למרות הכאב. הפעילויות הללו עלולות לחסום את תהליך הלידה, פשוטו כמשמעו. מצד שני, יולדת שזורמת עם הכאב מאפשרת שחרור הורמוני טשטוש טבעיים, אנדורפינים, המקלים על תחושת הכאב. ככל שתהליך הלידה יותר קשה, משתחררים יותר אנדורפינים, המאפשרים לאישה שחרור פנימי ותהליך זרימה פנימית עם הלידה.

חשוב לציין שבתרבות המערבית מקובל לברוח מכאב (איפה האקמול?). יש הבדל משמעותי בין כאב פתולוגי של פציעה המאותת על מצב של מצוקה בגוף, לבין הכאב הפיזיולוגי של צירים, המעיד שתהליך הלידה מתקדם כשורה! כאב הצירים נמשך זמן מוגבל, בא לסירוגין, ומתגבר בהדרגה להקלת ההתמודדות. הכאב של הצירים הוא כאב עם מטרה, הנגמר בחוויה החיובית של לידת תינוק!

אסור לשכוח את התינוק בתוך התהליך, היות וכל אלחוש או משכך כאבים תרופתי משפיע על העובר באופנים שונים, חלקם יותר מורגשים וברורים, וחלקם עם השפעות שפחות אפשר למדוד באופן אובייקטיבי אך קיימות. אלחוש אפידוראלי, למשל, מנתק גופנית את האישה מלידתה. האפידורל הופך את תהליך הלידה לאירוע רפואי, המצריך מכשור מיוחד למעקב וטיפול. יש תוצאות שכיחות כמו מצג לא אופטימאלי ללידה המצריך התערבות רפואית של וואקום או מלקחיים כדי לעזור לעובר לצאת, או צורך מוגבר לחתך חץ הנקבים. יש גם סיכוי לעליה בחום גוף אצל האישה או התינוק, המצריך טיפול אנטיביוטי בפגיה, היות ולא יודעים בוודאות האם החום הוא תוצאה של האפידורל או של זיהום כלשהו. כל אלו גורמים טראומה לתינוק, בגלל האפידורל. הנתינה האין סופית שקוראים לזה במילה אחרת "הורות" מתחילה כבר בתהליך הלידה!

אז איך אפשר להתמודד בלי עזרה תרופתית? לכל אישה יש נטייה אישית הטמונה בתוכה, שאפשר לזהותה ולהשתמש בה. יש שלוש דרכים עיקריות לעיבוד תחושות ומידע: דרך שמיעה, ראיה, ותנועה. יתכן ואישה הקולטת בעיקר דרך שמיעה תמצא שחרור אופטימאלי דרך קולות נמוכים, אנחות, מוסיקה או הקשבה לנשימותיה. אישה המתמודדת דרך ראיה אולי תעדיף להתבונן בנקודה מסוימת, להשתמש במחשבה דמיונות, או להתבונן תוך עיני בעלה. התמודדות דרך תחושת תנועה יכולה לכלול תנועות ותנוחות שונות, "ריקודי בטן", אחיזה ביד חם ותומך או בחפץ אחר, ו שימוש בקומפרסים חמים בחלקים שונים בגוף. מאמץ לזהות את דרך ההתמודדות האישית של היולדת יעזור לאישה לנצל את הכוחות הנמצאים בתוכה. בנוסף, רב הנשים נהנות משימוש במים חמים במקלחת או בבריכת לידה, ורשימת רעיונות לעזרה לא תרופתית עוד ארוכה, כולל נשימות למינם.

צריכים גם לקחת בחשבון שיש הקבלה בין הצפיות לכאב לתחושת הכאב בלידה, ולהתייחס בהתאם. אישה הצופה בסרט של לידות, למשל, צריכה זמן רגועה לאחר מכן להתייחס לרגשותיה, ובמיוחד לחששותיה. האישה יכולה לעבוד על עצמה כדי שהיא לא תפחד מכאב הצירים.

כאשר מבינים שהכאב הוא חלק אינטגרלי של תהליך טבעי, ההתמודדות עמו היא אחרת.

הגברת כוחותיה של האישה

התהליך של הלידה משפיע על ההערכה העצמית של היולדת. לאישה יש צורך להיות שותפה פעילה בתהליך הלידה, כולל בקבלת החלטות לגבי טיפולה. חייבים לקבל, להעריך, ולכבד את רצונותיה.

על האישה לשקול היטב איפה ללדת, כולל בדיקה מעמיקה של גישת בית החולים או של מילדת פרטית. עליה למצוא מקום הנותן לה תמיכה אופטימאלית בסביבה אוהדת.

תוספת חדשה לצוות המטפל בלידה היא תומכת מקצועית-- "דולה", המלווה את היולדת לאורך כל הלידה, ונותנת תמיכה פיסית, נפשית, ורעיונית לשני בני הזוג. נוכחותה הרצופה ותמיכתה מפחיתה סיבוכי לידה ונותן לזוג מקור מידע נוסף.

האישה לא צריכה לשלוט על תהליך הלידה או על תוצאותיו, אלא עליה להתמודד עם החוויה, ולקבל תמיכה ללא תנאי מהסובבים אותה. "יום הלידה הוא לא רק עוד יום רגיל בחיי היולדת", תוצאה ממחקרה החשוב של פני סימקין. נשים זוכרות כל פרט של לידותיהן שנים על גבי שנים לאחר מכן.

גם לאחר לידה אישה חייבת התייחסות רגשית, במיוחד כדי לאפשר התאוששות נפשית לאחר לידה טראומטית. יש מגוון רגשות אפשריים אצל היולדת כולל כעס, חרדות, או אבל. יש מספר אפשרויות לריפוי: כתיבת יומן, כתיבת מכתב ללא כוונה לשלחו, כתיבת מכתבים המיועדים לשליחה, ניתוח חלומות, ודמיון מודרך היכולים לעזור לאישה בזיהוי החרדות והתמודדות איתן. כאשר הלידה הייתה טראומטית, ואף אחד לא מוכן לדבר ולהתייחס, האישה נכנסת לתקופה של לאחר הלידה בחולשה נפשית. המפתח לתהליך ההתאוששות הוא פניה פנימה, ללא קשר לצפיות לגבי הלידה או תוצאותיה.

כלים להכנה נפשית

עבודה נפשית של אישה מעוברת יכולה להסיר מכשולים, פשוטו כמשמעו, בזמן הלידה. המדריכה להכנה ללידה, תומכת לידה מקצועית (דולה), אחות טיפת חלב, או בן הזוג יכולים לעזור לאישה הרה להתייחס לנקודות הבאות:
· מה חששותיך?
· מה מדאיג אותך?
· למה את מצפה מקורס ההכנה ללידה? מהצוות המטפל בזמן הלידה?
· מה זה חוויה חיובית בלידה? חוויה שלילית?
· מה יגרום לך הכי הרבה הנאה במשך הלידה?
· מה יהיה השינוי הגדול ביותר בחייך כאשר יהיה לך תינוק חדש?
· מה את רוצה לאומר לבן זוגך בקשר ללידה?
· איך את מתכוונת להתמודד עם כאב הצירים בזמן הלידה?
· מה סדר העדיפויות שלך בקשר ללידה? האם הכנת "תוכנית לידה"?

(מסמך המכיל העדפות של היולדת בכל הקשור ללידה, המיועד לצוות הרפואי.)

לקראת שינוי גישה לתהליך הלידה

לסיכום, יש לעודד נשים לקחת אחריות על לידותיהן, כולל הכנה ללידה הוליסטית המאפשרת זיהוי האמונות האישיות לגבי הלידה. חובה לתת לאישה תמיכה ללא תנאי במסע הפנימי הנצרך. בנוסף, השתתפות פעילה בתהליך הלידה מאפשרת מודעות עצמית, התקדמות, ושביעות רצון. אפילו לידה שבסופו של דבר הייתה שונה מאד מציפיותיה של היולדת יכולה להתקבל בתור חוויה חיובית אם האישה הייתה שותפה בתהליך, וקיבלה הזדמנות להתאוששות נפשית.

תמיכה לשנוי גישה ללידה מאפשרת שינוי של חווית הלידה, ושינוי של תהליך הלידה עצמה.

Sources:

International Journal of Childbirth Education”, Vol. 10, No. 4 Nov.-DEC 1995 Focus: Pain

Jones, Carl, Mind Over Labor, 1988 Penguin Books.

Madsen, Lynn, Rebounding From Childbirth--Toward Emotional Recovery 1994, Bergin and Garvey

Peterson, Gayle An Easier Childbirth--A Mother’s Guide for Birthing Normally 1993, Shadow and Light Publications.

Peterson, Gayle, “Childbirth: The Ordinary Miracle” IJCE, Feb 1997.

Peterson, Gayle, Birthing Normally—a personal growth approach to childbirth 1984, Mindbody Press.

Simkin, Penny, “Just Another Day in a Woman’s Life”, Birth 19:2.

Lieberman, Dr. Ellice, "Intrapartum Fever Common With Epidural; Has Adverse
Effect on Infant", Pediatrics Jan 2000;105:8-13

Kennel, J., Klaus, M., McGrath, S., Robertson, S., Hinkley, C., 1991. “Continuous emotional support during labor in a US hospital”. Journal of the American Medical Association 265 (17):2197-2201.

Sosa, R., Kennel, J. Klaus, M., Robertson, s., Urrutia J., 1980. “The effect of a supportive companion on perinatal problems, length of labor, and mother-infant interaction.” The New England Journal of Medicine. 303 (11): 597-600

"חידושים" ללידות חוזרות

שני מפגשים לקראת חוויה חדשה!
מפגש ראשון:
** שינוי גישות לגבי לידה
** שימוש במחשבות חיוביות ואמרות במשקל הטוב
** הרפיה ודמיון מודרך: קשר עם התינוק
מפגש שני:
** חידושים בהבנה הפיסיולוגי של הלידה
** האגן, תנוחות ותנועתיות
** חשיבותה של מודעות התהליך ההורמונאלי של הלידה
** יכולתנו להשפיע על מהלך הלידה, תקשורת עם הצוות המטפל
** סרט
** סיום

למועד ומקום, נא ליצור קשר ב-0528348554, או לבדוק את לוח הפעילויות שלי.

הכנה ללידה

קורסי הכנה ללידה באזור רמת הגולן והצפון

קורס גמיש, פרטי או לזוגות, במבנה שעות המתאים לכם באופן אישי!

"אני מאמינה, שלכל אישה יש יכולת להשפיע על תהליך הלידה שלה—על ידי הכנה הוליסטית, הכוללת ידע פיזיולוגי משולב במודעות נפשית. הצירוף הזה מאפשר לכל אישה לידה מהמקום שלה. גישתה של היולדת ללידה ניתנת לשינוי! הבנת הגודל והעצמת החוויה מאפשרים לה לידה שהיא חוויה חיובית."
לידה תנועתית משולבת בידע חדיש בפיזיולוגיה מאפשרת לאישה להשפיע פיזית בלידה שלה.
הכנה נפשית לכאב הצירים וההבנה העמוקה שכאב אין פירושו בהכרח סבל, מאפשרת זרימה עם הצירים לקראת לידה. מתן מידע על התערבויות רפואיות, יתרונות וחסרונות, מאפשר לאישה לגבש העדפות ברורות לגבי תנאי הלידה שלה, כדי "לעמוד על שלה" בחדר לידה. התייחסות לתהליך המעבר להורות, שטמון בחובו שינויים בחיי האישה והזוג מקל על המעבר למשפחה. מטרת ההכנה הנפשית והפיזיולוגית היא להגיע ללידה שהיא חוויה חיובית, גם אם בסופו של דבר תהליך הלידה היה שונה מהמצופה.
הקורס כולל הכנה להנקה ככלי לאמהות קשובה.

ללידות חוזרות—סדנה יחודית המאפשרת שינוי גישה ללידה וחידושיים פיזיולוגיים לקראת חוויה חדשה. סדנת "חידושים"

ליווי לידה

זמן הלידה הוא זמן מיוחד, הזדמנות להעצמה וצמיחה אישית וזוגית. מלוה לידה תומכת פיזית ונפשית באתגר הלידה. יש לה הסברים, רעיונות להתמודדות עם הצירים, והרבה עידוד ותמיכה לשני בני הזוג. ליווי בלידה יכול לעזור ליולדת לממש את רצונותיה לגבי הלידה, גם במציאות המשתנה והבלתי צפויה של חווית הלידה.

הליווי כולל 2 פגישות לפני הלידה, ליווי בזמן הלידה, ופגישה לאחר הלידה.

מעגלי נשים מניקות

אמהות דרך הנקה—מעגלי נשים

מפגשים פעם בשבועיים ליצירת סביבה תומכת, חידוש כוחות והרגשת שייכות לתפקיד הנפלא של אמהות.

נושאים לדיון:

תינוק חדש במשפחה
הנקה בהנאה ובבריאות
הורות בלילה
המשפחה והנקה
המהלך הטבעי של הנקה
הנקה—עד מתי?
שילוב עבודה/הנקה/שאיבה
תזונה ותוספת אוכל מוצק
גמילה באהבה!

למועד ומיקום מעגלי נשים, נא ליצור קשר ב-0528348554, או לבדוק בלוח הפעילויות שלי.

סמינר הנקה

"ידע הוא המפתח להצלחת ההנקה" -- סמינר בן שעתיים להכנה להנקה

כדאי להתכונן מראש לחווית ההנקה!

בין הנושאים בסמינר הכנה להנקה:
הנקה—בשביל מה?
התחלה טובה וחשיבות הביות בבית החולים.
יצירה סביבה תומכת.
איך יודעים אם התינוק מקבל מספיק חלב?
ידע למניעת בעיות!
מתי לפנות לעזרה?

**סטטיסטית, יש הגדלה משמעותית במשך ההנקה המלאה אצל נשים שעברו הכנה להנקה לפני הלידה. (Pugin 1996)

למועד ומקום הסדנא, נא ליצור קשר ב-0528348554, או לבדוק לוח הפעילויות שלי.

מתי פונים ליועצת הנקה?

ככל שפונים יותר מוקדם, יותר קל להתגבר על בעיות!

מומלץ לפנות אלי במצבים הבאים:

** הכנה להנקה
** פטמות כואבות, סדקים
** גודש
** סירוב לינוק
** לשון קשורה או תת תפקודית
** לידת פג
** לידת תאומים או יותר
** עליה איטית במשקל
** כאבים בשד
** סתימה בצינורית
** דלקת בשד
** שאיבת חלב
** חזרה לעבודה
** פטמות שקועות
** הגבלות של האם או התינוק
** מצבים מיוחדים
** פטריה
** יצירת סביבה תומכת

מה זה IBCLC ?

יועצת הנקה מוסמכת IBCLC היא מוסמכת ברמה בין לאומית שעברה בחינה ההסמכה.
יועצת הנקה כזו היא מומחית הנקה אשר:
· צברה ידע בהנקה ברמה המקבילה ללימודי תואר אקדמי.
· צברה כמה שנים של ניסיון קליני בו התמחתה בהנקה.
· כפופה לאמות-המידה האתיות והמקצועיות של גוף בין-לאומי – המועצה הבין-לאומית של בוחני יועצות הנקה (International Board of Lactation Consultant Examiners).
· חייבת להתעדכן במחקרים ובמידע עכשוויים על הנקה, באמצעות המשך לימודים ועמידה מחודשת בבחינת ההסמכה מדי שנים אחדות.

לאתר האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות

טיפול בקנדידה (פטרת)

קנדידה היא נמצאת בגופינו באופן קבוע. כאשר האיזון הטבעי של הגוף מופר, הקנדידה יכול להתרבות ולגרום לבעיות בכל הגוף.

חושדים בקנדידה כאשר אפשר להגדיר את הכאב בפטמות כ-
ý שורף, חד, דוקר, לפעמים מגרד
ý מתחיל במשך או בסוף ההנקה וממשיך בין ההנקות, יתכן שיותר גרוע בלילה
ý מתפשט לכתפיים דרך השד
ý לעתים קרובות מופיע באופן פתאומי לאחר זמן ממושך ללא שום בעיות

הפטמות יכולות להיות סדוקות, "חלקות", או אדומות, או ללא סימן חיצוני.

יכול להיות נקודות לבנות בפה של התינוק, פריחה באזור הטיטול, או ללא סימנים.

לפעמים האישה גם סובלת מדלקת בנרתיק.

חוסר האיזון בגוף יכול להיות תוצאה מ:
ý שימוש באנטיביוטיקה
ý מתח
ý תזונה לא טובה, דיאטה עם הרבה סוכר ופחמימות פשוטות אחרות.
ý מזג אוויר חם ולח

איך מתפטרים מהקנדידה???

ü שימוש במשחה בפטמות ובפה של התינוק, לפי מרשם רופא.
ü שטיפות של מים עם חומץ (כף חומץ לכוס מים) אחרי הנקות.
ü שימוש ביוד סגול על הפטמות (הטיפול השכיח ביותר בקנדה).
ü תוספות של אצידופילוס ובפידוס אצל האמא והתינוק, עד 5 פעמים במשך היום.
ü תוספות של שום.
ü שימוש ב- FLUCONAZOLE, לפי מרשם רופא.
ü שימוש בתמצית זרעי אשכוליות: טיפות בתוך מים לשטיפות או קפסולות.
ü הקפדה על היגיינה אישית, כולל הרתחה של דברים הנכנסים לפה של התינוק (מוצצים וכ''ו).
ü המשך טיפול שבוע עד שבועיים לאחר שהכאב חולף.
ü הורדת סוכר ופחמימות פשוטות מהדיאטה, וגם מוצרי חלב לתקופת הטיפול.
ü שתייה מרובה בזמן הטיפול.

לפעמים הכאב מתגבר לפני שהוא חולף. לא להתייאש!

לפי מקורות של דר. ג'ק נוימן, פת גימה IBCLC , דר.אלן סקס, ושריל וויט

"רק בקבוק אחד לא יזיק"--- האמנם?

מרשה ווקר, RN, IBCLC
תרגום: רוני טל, BA, IBCLC

רקע
מערכת העיכול של עובר נורמלי היא סטרילית.
לסוג הלידה יש השפעה על התפתחות החיידקים במעיים
o תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית מקבלים את חיידקי אמם.
o תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים לראשונה, ככל הנראה, לחיידקים סביבתיים מהאוויר, מתינוקות אחרים, ומהצוות הרפואי המשמשים כלים להעברת החיידקים הללו.
o פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (Gronlund et al, 1999).
התינוקות שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה בחיידקים לא רצויים או כאשר העברת חיידקי האם לא מתאפשרת, הם תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, פגים, תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ, או תינוקות המופרדים מאמותיהם
תינוקות שזקוקים לטיפול נמרץ רוכשים אורגניזמים של המעיים באיטיות, וההשתרשות ביפידובקטריאלית של פלורת המעיים מתעכבת.
קולוניזציה חיידקית מעוכבת של המעי עם מספר זני חיידקים מוגבל נוטה לגרום לתחלואה.
שליטה והשפעה על מעי היילוד בעזרת חלב אם יכולה לשמש ככלי למניעה וטיפול של מחלות מעיים (Dai & Walker, 1999).

הפרעות אקולוגיות רבות נצפות ביילודים המטופלים בחומרים אנטיביוטיים
אחת הדרכים למזער הפרעות אקולוגיות בפגיות וביחידות לט"נ יילודים היא לספק לתינוקות אלו חלב אם טרי (Zetterstrom et al, 1994).

לתינוקות יונקים ולתינוקות שניזונים מתמ"ל יש פלורת מעיים שונה
o במעי התינוק היונק יש pH נמוך יותר (אווירה חומצית) של כ 5.1-5.4 במשך ששת השבועות הראשונים והיא מכילנה כמות רבה של ביפידובקטריה (חיידקי ביפידוס) עם כמות פחותה של חיידקים פתוגניים (הגורמים למחלות) כמו חיידק ה-E קולי, בקטרואידים, קלוסטרידיה, וסטרפטוקוקים.
o פלורה שתלויה בתזונה מתקיימת מהיום הרביעי לחיים, כאשר בעי התינוק היונק יש 47% ביפידובקטריה, ובמעי התינוק הניזון מתמ"ל יש 15%. אנטרוקוקים(חיידקים גורמי מחלות העמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים) רווחים אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל (Rubaltelli et al, 1998).
o במעי תינוקות הניזונים מתמ"ל יש pH גבוה יותר של כ 5.9-7.3 עם מגוון זני חיידקים מעודדי רקבון.
o במעי תינוקות הניזונים מחלב אם ומתוספות תמ"ל ממוצע הpH הוא בסביבות 5.7-6.0 במהלך ארבעת השבועות הראשונים, וצונח ל 5.45 עד השבוע השישי.
o כאשר תינוק יונק מקבל תוספות תמ"ל במהלך שבעת הימים הראשונים לחייו, ייצור הסביבה החומצית החזקה מתעכב, והוא עלול שלא להגיע לעולם ליכולתו המירבית .
o תינוקות יונקים המקבלים תוספות תמ"ל מפתחים מעיים בעלי פלורה והתנהגות הזהה לתינוקות הניזונים מתמ"ל באופן בלעדי.
מערכת העיכול של היילוד עוברת צמיחה מהירה והבשלה לאחר הלידה
o לתינוקות יש מעי שאינו בשל מבחינה תפקודית וחיסונית בעת הלידה
o עשויים לעבור שבועות רבים עד שהחיבורים הצפופים של רירית המעי יבשילו ויסגרו את המעי בפני חדירת חלבונים שלמים ופתוגנים (גורמים מעוררי מחלות).
o חדירות המעי פוחתת במהירות רבה יותר אצל תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מתמ"ל (Catassi, et al, 1995).
o חיבורים פתוחים וחוסר בשלות משחקים תפקיד בהדבקות בזיהומי מעיים של היילוד, מחלת שלשולים, ואלרגיות.
o sIgA (אחד מסוגי הנוגדנים החשובים) שמקורו בקולוסטרום ובחלב אם מצפה את המעי, ומספק באופן פאסיבי חסינות במשך הזמן בו מעי התינוק אינם בשלים להגנה חיסונית.
o ה-sIgA של האם הוא תלוי אנטיגן (המולקולה המגרה וגורמת לתגובה החיסונית). הנוגדנים פועלים נגד פתוגנים (גורמים מחוללי מחלה) הנמצאים בסביבתו המיידית של התינוק.
o האם מייצרת נוגדנים כאשר היא באה בולעת, נושמת, או באה במגע בכל דרך שהיא עם חיידקים מחוללי מחלות.
o נוגדנים אלו מתעלמים מחיידקים מועילים שנמצאים באופן טבעי ונורמלי במעי, ונלחמים במחלות בלי לגרום לדלקתיות.
אין לתת תמ"ל לתינוקות יונקים לפני שחלה סגירת חיבורי המעי
o מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת (Mackie, Sghir, Gaskins, 1999).
o כמות קטנה יחסית של תוספת תמ"ל לתינוק היונק (תוספת אחת לכל 24 שעות) תגרום לשינוי מדפוס מעי של תינוק יונק למעי של תינוק הניזון מתמ"ל (Bullen, Tearle, Stewart, 1977).
o הצגת מזונות משלימים (מוצקים) לתינוק היונק גורמת להפרת האיזון האקולוגי במעי התינוק, עם עליה מהירה במספר חיידקי האנטרו בקטריה והאנטרוקוקים (חיידקים אנארוביים מחוללי מחלות), שלאחריה התיישבות נרחבת של בקטרואידים, קלוסטרידים, וסטרפטוקוקים אנארוביים (Stark & Lee, 1982).
o עם הצגת תוספות תמ"ל, כמעט ולא ניתן יהיה להבחין בין פלורת המעי של התינוק היונק שקיבל תוספת זו ובין פלורת מעי של תינוק הניזון מתמ"ל באופן בלעדי – תוך 24 שעות (Gerstley, Howell, Nagel, 1932).
o אם חלב אם שב להיות המזון הבלעדי של התינוק, ייקחו 2-4 שבועות עד שסביבת המעיים של התינוק תשוב למצב אידאלי של פלורה חיובית (Brown & Bosworth, 1922; Gerstley, Howell, Nagel, 1932).
במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו (Host, Husby, Osterballe, 1998; Host, 1991).
o 37% מהתינוקות שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה אטופית הם אלו אשר לאחד מהוריהם מחלה אטופית, 62-85% אם שני ההורים חולים. הסיכון תלוי גם בסוג המחלה של ההורים (זהה או שונה) והאם לתינוקות אלו נמצאו רמות IgE גבוהות בדם הטבורי ללא קשר להיסטוריה המשפחתית (Chandra, 2000).
o אם התינוק שבסיכון יונק, ניתן להשתמש בתמ"ל היפואלרגני; אין להציג מזונות משלימים (מוצקים) עד גיל 6 חודשים, לדחות הצגת מוצרי חלב עד גיל שנה, ועל האם לשקול המנעות ממוצרי אגוזים ובוטנים, חלב פרה, ביצים ודגים מתפריטה (Zieger, 1999; AAP, 2000).

במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין (IDDM).
o כמות האינסולין האנושי בחלב אם גבוהה מכמות אינסולין-הבקר שבחלב פרה; כמות האינסולין שבתמ"ל נמוכה ביותר עד חסרה לחלוטין; אינסולין עוזר להבשלת המעי.
o אצל דגמי בעלי חיים, מתן אורלי של אינסולין אנושי ממריץ את מערכת החיסון במעיים ויוצר מנגנון תאי פעיל שמדכא התפתחות של סכרת אוטואימונית (התוקפת את הגוף עצמו).
o היעדר האינסולין אנושי בתמ"ל עלול לפגום בסיבולת לאינסולין ולהוביל להתפתחות סכרת מסוג 1 (Vaarala et al, 1998).
o המנעות מחלבוני חלב פרה בחודשים הראשונים לחיים עשוי לצמצם התפתחות מאוחרת יותר של IDDM (סכרת תלוית אינסולין) או לעכב את התפרצותה באנשים רגישים (AAP, 1994).
o בתינוקות אשר ינקו באופן בלעדי עד לפחות גיל 4 חודשים יש סיכון נמוך יותר לפתח נוגדנים נגד גופם שלהם, מה שמוביל לאחת ממחלות החיסון העצמי (בהם הגוף תוקף את עצמו).
§ הנקה לטווח קצר והצגת תמ"ל על בסיס חלב פרה חושף ילדים צעירים עם רגישות גנטית לסכרת מסוג 1 לסימנים מתקדמים של מחלת חיסון עצמי (Kimpimaki et al, 2001).
o פיתוח רגישות והתפתחות הזכרון החיסוני לחלבון חלב הפרה הוא הסיבה הראשונה לפיתוח IDDM (סכרת תלוית אינסולין) (Kostraba et al, 1993).
§ רגישות יכולה להתפתח עקב חשיפה מוקדמת מאוד לחלב פרה, לפני שחיבורי המעי הצפופים נסגרים.
§ רגישות יכולה להתפתח אם נוכחות חלבון חלב פרה במעי גורם לנזק במחסום הרירי ולדלקת במעי, והורס מרכיבים הקושרים את חיבורי התאים, או פגיעה מוקדמת אחרת עם חלבון חלב הפרה שמובילה לרגישות (Savilahti et al, 1993).




מקורות


American Academy of Pediatrics, Work Group on Cow’s Milk Protein and Diabetes Mellitus. Infant feeding practices and their possible relationship to the etiology of diabetes mellitus. Pediatrics 1994; 94:752-754

American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition. Hypoallergenic infant formulas. Pediatrics 2000; 106:346-349

Brown EW, Bosworth AW. Studies of infant feeding VI. A bacteriological study of the feces and the food of normal babies receiving breast milk. Am J Dis Child 1922; 23:243

Bullen CL, Tearle PV, Stewart MG. The effect of humanized milks and supplemented breast feeding on the faecal flora of infants. J Med Microbiol 1977; 10:403-413

Catassi C, et al. Intestinal permeability changes during the first month: effect of natural versus artificial feeding. J Pediatr Gastroenterol Nutr 1995; 21:383-386

Chandra RK. Food allergy and nutrition in early life: implications for later health. Proc Nutr Soc 2000; 59:273-277

Dai D, Walker WA. Protective nutrients and bacterial colonization in the immature human gut. Adv Pediatr 1999; 46:353-382

Gerstley JR, Howell KM, Nagel BR. Some factors influencing the fecal flora of infants. Am J Dis Child 1932; 43:555

Gronlund MM, et al. Fecal microflora in healthy infants born by different methods of delivery: permanent changes in intestinal flora after cesarean delivery. J Pediatr Gastroenterol Nutr 1999; 28:19-25

Host A, Husby S, Osterballe O. A prospective study of cow’s milk allergy in exclusively breastfed infants. Acta Paediatr Scand 1988; 77:663-670

Host A. Importance of the first meal on the development of cow’s milk allergy and intolerance. Allergy Proc 1991; 10:227-232

Karjalainen J, Martin JM, Knip M, et al. A bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med 1992; 327:302-307

Kimpimaki T, et al. Short-term exclusive breastfeeding predisposes young children with increased genetic risk of Type 1 diabetes to progressive beta-cell autoimmunity. Diabetologia 2001; 44:63-69

Kostraba JN, Cruickshanks KJ, Lawler-Heavner J, et al. Early exposure to cow’s milk and solid foods in infancy, genetic predisposition, and risk of IDDM. Diabetes 1993; 42:288-295

Mackie RI, Sghir A, Gaskins HR. Developmental microbial ecology of the neonatal gastrointestinal tract. Am J Clin Nutr 1999; 69(Suppl):1035S-1045S

Mayer EJ, Hamman RF, Gay EC, et al. Reduced risk of IDDM among breastfed children. The Colorado IDDM Registry. Diabetes 1988; 37:1625-1632

Rubaltelli FF, et al. Intestinal flora in breast and bottle-fed infants. J Perinat Med 1998; 26:186-191

Savilahti E, Tuomilehto J, Saukkonen TT, et al. Increased levels of cow’s milk and b-lactoglobulin antibodies in young children with newly diagnosed IDDM. Diabetes Care 1993; 16:984-989

Stark PL, Lee A. The microbial ecology of the large bowel of breastfed and formula-fed infants during the first year of life. J Med Microbiol 1982; 15:189-203

Vaarala O, et al. Cow milk feeding induces antibodies to insulin in children – a link between cow milk and insulin-dependent mellitus? Scand J Immunol 1998; 47:131-135

Zetterstrom R, et al. Early infant feeding and micro-ecology of the gut. Acta Paediatr Jpn 1994; 36:562-571

Zieger R. Prevention of food allergy in infants and children. Immunology & Allergy Clinics of North America 1999; 19(3)

בעיות בהנקה עקב לשון קשורה

"למה לא אמרו לי שלתינוק שלי יש לשון קשורה?!?"
"למה לא ספרו לי שלשון קשורה עלולה להשפיע על ההנקה? אין מה להשוות בין כאבי ההנקה לפני שחרור הלשון לבין המצב של אחרי!"

קולותיהן של אמהות מתוסכלות שנתקלו בבעיה שיחסית נדירה באוכלוסיה (5-10%) אבל שכיחה הרבה יותר אצל תינוקות המתקשים לינוק.

הזכרנו שחיבור נכון לשד (לעומת חיבור לפטמה) מונע כאבים בהנקה. כדאי לבקש את עזרתה של יועצת הנקה מוסמכת כבר בבית החולים כדי לוודא שהחיבור נכון, כי זו הסיבה השכיחה ביותר לסדקים בפטמות. כל סוגי המשחות לפטמות לא יועילו אם התינוק אוחז בצורה לא נכונה.

אם יש לכם בעיות בהנקה שלא נפתרו על ידי חיבור נכון, יתכן שלתינוק יש מצב הנקרא לשון קשורה או קצרה.

לשון קשורה היא לשון שקרום דק (frenulum) מחבר אותה אל רצפת הפה ומגביל במידה כלשהי את תנועתה. יש מקרים בולטים, ויש מצבים יותר מסובכים להבחנה. בלשון קצרה שריר הלשון מוגבל על ידי רצפת הפה.

כאשר הלשון אינה מסוגלת לתנועת יניקה עקב מוגבלות, יש שני מצבים העלולים להתרחש.
מצב הראשון הוא כאבים וסדקים בפטמת האם, הנגרמים משפשוף הלשון על קצה הפטמה. יתכן והתינוק בכל זאת עולה במשקל, אבל האם מתייאשת מהר מרב כאבים.
לחלופין, תתכן הנקה נוחה אך לא יעילה שתוצאתה ירידה מוגברת במשקל אצל התינוק מיד לאחר הלידה, גודש חריף אצל האם, וכתוצאה מכך, ירידה באספקת החלב ובעיות בעליה במשקל בשלבים מאוחרים יותר. לפעמים יש צלילי תקתוקים בזמן ההנקה והתינוק מתעייף מהר. התינוק עושה רושם שהוא אוכל, אבל בעצם הוא מתאמץ הרבה עם מעט תוצאות. אפשר להשוות הנקה אצל תינוק עם לשון קשורה לילד המתאמץ בריצה—כאשר שרוכי שתי הנעליים קשורים זה לזה!

האם לשון קשורה משפיעה על חיי התינוק מעבר לקשיי הנקה? יש קשר בין הלשון למבנה החך העליון וצורך לטיפול אורתודנטי בהמשך. יתכן מאד שבליעה חלשה מובילה לדלקות אוזניים, קשיי נשימה, עששת מוגברת בשיניים, רפלקס הקאה חזק, והפרעות דיבור/בעיות היגוי.

כנראה שלשון קשורה היא תופעה משפחתית, ועוד רמז לבעיה הזאת יכול להיות צורך בעבר לטיפול אצל ההורים עצמם, אצל ילדיהם האחרים או במשפחה המורחבת.

איך מטפלים בלשון קשורה? לאחר התייעצות עם רופא מומחה במחלקת פה ולסת או רופא שיניים המתמחה בכך, אפשר לבצע ניתוק פשוט, כמעט ללא סיבוכים או סיכונים. חשוב לבצע את הניתוק בשלב המוקדם האפשרי, כדי שהתינוק ילמד בהקדם את התנועות היעילות יותר של שריר הלשון. יכול להיות שיפור מידי ברמת הכאב, אבל תתכן גם תקופת הסתגלות מחדש מצד התינוק ותקופה של כשבועיים עד לשיפור ההנקה.

שאלתם רופא על לשון קשורה וקבלתם תשובה שאין קשר להנקה? מחקרים מעודכנים מראים שיש קשר, וכדאי להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת אילו מאמרים אפשר להראות לרופא או היכן לקבל דעה שנייה.
לאחרונה זוהו סוגים שונים ודרגות שונות של לשון קשורה, ומחקרים חדשים מופיעים כל הזמן. למרות שנושא הלשון הקשורה עדיין שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית, זוהי תופעה מאוד אמיתית עבור אמהות מיניקות וצריך לספק להם מענה מהיר ומוצלח. הגברת מודעות בקרב ההורים עשויה להשפיע על מערכת הבריאות.

אתרים עם שאלות נפוצות בנושא לשון קשורה: www.babydoc.co.il/article-355.htm
מאמר של דר. רועי פורר: http://roeefurer.blogspot.com/

ידע הוא המפתח להצלחת ההנקה.

12 טיפים להנקה מוצלחת!

"הנקה היא הנורמה הביולוגית: קשר המעניקה אוכל, חיבור והגנה ממחלות תוך שחרור הורמוני אהבה.

לתמיכה בהנקה נדרש ידע מעודכן והסרת מחסומים."

1. ידע הוא המפתח להצלחה בהנקה--קבלי הדרכה להנקה טרם הלידה.

2. התחילי בהנקה סמוך ביותר לזמן הלידה, עוד בחדר לידה אם אפשר.

תשמרי על תינוקך קרוב אלייך! "בית הגידול" הטבעי לתינוק הוא על גוף אמו.

תינוק השהה עור לעור על אימו ימצא את השד בכוחות עצמו.

3. הניקי על פי סימני דרישה של התינוק, לפחות 8-12 פעמים ביממה. תינוקות לא נולדים עם שעון!
הציעי את השד כאשר תינוקך עושה חיפושים עם פיו, ומכניס את ידיו לפה.
בכי הוא סימן מאוחר לרעב.

4. השאירי את תינוקך על ידך כבר בבית החולים. ביות מלא או חלקי יעזור לך להכיר

את הסימנים הראשנים לרעב של תינוקך ויאפשר לך ללמוד ביחד איתו את המיומנות החדשה.

לך יהיה פחות סיכוי לגודש, ולתינוקך יהיה פחות סיכוי לצהבת פיזיולוגית. כאם לתינוק ראשון

תרגישי ביטחון עצמי כאשר תטפלי בתינוקך בתמיכת הצוות המקצועי.

5. תלמדי איך לזהות סימנים של בליעה, על ידי תנועות לסת התינוק.

6. כדאי מאד לקום בלילה להניק, במיוחד בלילה השני, על מנת להימנע כמה שיותר מגודש בשדיים.

יש אומרים שזה לא ההנקה שגורמת לעייפות, אלא ריבוי אורחים!

7. הקפידי על תנוחה והצמדה נכונה! כדאי "להנדס" בהתחלה, וחיבור ללא מחשבה יבוא עם הזמן.

8. הימנעי מנתינת תוספות תמ"ל כל שהן אלא אם כן קיימת סיבה רפואית לכך.

לא כדאי להחזיק תמ"ל בבית "לעת הצורך". יחד עם זאת יש לעקוב אחרי כמות השתן והיציאות.

9. הימנעי מהצעת בקבוקים ומוצצים לפחות במהלך השבועות הראשונים בהן מתבססת אחיזת הפטמה.

10. קבלי תמיכה מהסביבה הקרובה (בן הזוג, אמא, וכו') ככל האפשר.

חפשי קבוצות אמהות מניקות, "שבט" נשים. תמיכה של אמהות אחרות שווה זהב!

11. פני לעזרה מוקדם ככל האפשר במידה ואת נתקלת בקשיים. תרימי טלפון לפני שאת מרימה בקבוק!!

12. קבלי עזרה מהאורחים, במקום לארח. "כן, אשמח אם תוצא את הפח, תדיחו כלים, לתלות כביסה.

זה הזמן להוריד צפיות בבית—לעדיף את הצרכים של מי שחי בבית על אלו של הדומם!

הנקה—המשך שמח!

"הנקה היא מאד כיפית לאחר שמתרגלים אליה"

לאחר עקרון ההיצע וביקוש ועקרון ההצמדה הנכונה, נזכיר את עיקרון השלישי, שהוא בטחון בגוף. אמהות מסוגלות להניק את תינוקיהן! תמיכה של הסביבה הקרובה ואנשי מערכת הבריאות חשובים ביותר, גם בהמשך ההנקה.

רצוי להמשיך להניק לפי דרישת התינוק, לפי סימנים שהוא נותן, ולא לפי השעון. בשבועות הראשונים יש לצפות ל-8 עד 12 הנקות ביממה. קל לחשוב שההנקה מתנהלת בקצב אחיד, כמו עקומת הגדילה של טיפת חלב, שהיא קו עקום רצוף. אבל בעצם קיימות "קפיצות גדילה" אצל התינוקות, בהם אופייני "ימי מרתון" של הנקות תכופות, סביב הגיל שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים ושישה חודשים. לאחר כמה ימים אינטנסיביים התינוק יחזור להתנהגות הקודמת—לא להתייאש! כאשר התינוק גדל, הוא באופן טבעי יונק יותר ביעילות ולעתים יותר רחוקות.

והלילות? נכון שהתינוק אצל השכנה ישן מהיום הראשון... בגלל שחלב אם מתאים לקיבת התינוק, הגוף מעכל אותו בקלות, יעילות ובמהירות. הגוף של תינוק המקבל תמ"לים (תרכובות מלאכותיות לתינוקות) עובד יותר קשה לעכל את האוכל ולכן תהליך העיכול אורך יותר זמן. יתכן שהנקות תכופות של הלילה מפחיתות את הסיכוי למוות בעריסה, לא עלינו. עדיף לא לחשב בדיוק כמה ישנת/לא ישנת, אלא ליהנות מהעובדה שהנקות לילה דורשות מינימום מאמץ.

כמה זמן להניק? המלצת משרד הבריאות היא להניק לפחות בשנה הראשונה של חיי התינוק. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על לפחות שנתיים הנקה, בדומה להמלצת מקורות שלנו מהמשנה. בכל מקרה, מומלץ לפחות שישה חודשים לתת חלב אם בלבד, ללא תוספות של מים, תה, תמ"ל או דייסה. סימני מוכנות לאוכל מוצק כולל יכולת לשבת, מוכנות ללעוס בלי להוציא אוטומטית עם הלשון, והתעניינות מצד התינוק לחטוף אוכל מהשולחן ולהכניסו לפה. תחילה יש "חווית" אוכל מוצק, במקביל להמשך ההנקה.

איך אני חוזרת ללימודים/עבודה ושומרת על ההנקה? הרבה מאד נשים רוצות דווקא להמשיך את ההנקה כדי לשמור על הקשר המרבי של אם/תינוק למרות הפרידה. שאיבת חלב בזמן הלימודים/עבודה שומרת על אספקת החלב ומאפשרת להאכיל את התינוק בחלב אם בהיעדרותה.

כמה זמן אפשר לשמור חלב שאוב? חלב אם הוא מוצר חי, ולכן מאד עמיד. תאים חיים משמידים חיידקים. לפי הנחיות משרד הבריאות, אפשר לשמור חלב אם שאוב עד 10 שעות בטמפרטורה חדר של 19-22 מעלות, ועד ארבע שעות בטמפ' 22-25 מעלות. ניתן לאחסן חלב שאוב עד שמונה ימים במקרר, שלושה עד ארבעה חודשים במקפיא רגיל בעל דלת נפרדת, ושישה חודשים או יותר במקפיא עמוק. לשומן החלב יש נטייה להיפרד ולצוף.

האם יש יתרונות להמשך הנקה מעבר לשנה הראשונה? מצד הבריאות, ריכוז הנוגדנים התורמים למערכת החיסון של הפעוט עולה כאשר כמות החלב יורדת. החלב לא נהיה "דליל" או "ללא ערך" אף פעם! תמיד יש ויטמינים, מינרלים, הורמונים ומיקרופלורה חיוביים בנוסף לנוגדנים.

משקלו של הקשר הנפשי עולה עם גיל התינוק לעומת כמות החלב. הפעוט "ממלא מצברים" המוסיפים ליכולתו לגלות את עולמו בסקרנות ללא חשש. ההנקה מוסיפה לביטחון עצמי של הילד ונותנת תמיכה רגשית. היא כלי נהדר לאם, היכולה להרגיע בקלות את ילדה לאחר נפילה, תרופת פלא ממש לשינוי מצב רוח עצבני תוך דקות ספורות במינימום מאמץ! הורמוני האהבה וההרפיה ממשיכים להשפיע על אם/תינוק עד הגמילה.

איך אפשר להחליט על גמילה מהקשר של הנקה לקשר אחר? כדי להמשיך את ההנקה, הכרחי רצון משותף של אם ותינוק. אפשר להמשיך עד שהתינוק לא מגלה עניין בהנקה או לגמול אותו בכל שלב.

גמילה הדרגתית, מלווה בהרבה גילויי אהבה, היא הנכונה לכל גיל של תינוק. רצוי תהליך איתי של הורדת הנקה אחת כל כמה ימים, לכל היותר. יש להימנע מגמילה פתאומית למען התינוק והאם גם יחד.

גמישות היא המפתח להצלחה בהנקה והורות כאחד. הנקה היא אומנות, אומנות האישה, המספק הרבה יותר מאוכל!

הנקה—איך להתחיל?

הנקה זה לא משהו טבעי? מסתבר שצריכים שילוב בין אינסטינקט ומיומנות נרכשת. אפשר לשפר את הסיכויים להצלחה.

נברר אלו תנאים מסיעים להתחלה טובה: התחלה סמוך ככל האפשר לאחר הלידה, הנקות לפי דרישת התינוק וחשיבות הביות בבית חולים.

תופעה מדהימה היא יכולת הרך הנולד להגיע בכוחות עצמו לשד מיד לאחר הלידה. הוא משתמש בחוש הריח ובאינסטינקטים מולדים על מנת להתחבר ולינוק את הטיפות המיוחדות הממתינות לו. רצוי להניח את התינוק ישר על חזה האם, עור לעור.

כמו שאין מציאות כזו שהמיילדת תוותר על יציאת השליה בסוף הלידה מפאת חוסר זמן, כך אסור לוותר על ההנקה הראשונה מיד לאחר הלידה! (כל עוד המצב הבריאותי של התינוק מאפשר.) הסיכוי להנקה חלקה עולה כל עוד אין לתינוק חומרים זרים בגוף (למשל חומרים משככי כאבים, במיוחד טשטוש/ פטידין).

הנקה היא שילוב בין האינסטינקט והנלמד ע"י שני המשתתפים—כמו לימוד ריקוד זוגי! העובר מוצץ ובולע מי שפיר כבר ברחם. לאחר הלידה, התינוק צריך להסתדר עם מצב חדש של תאום בין מציצה, בליעה ונשימה. האם לומדת איך להחזיק ולכוון את התינוק לשד.

החלב של שלושת הימים הראשונים כל כך מיוחד שאפילו יש לו שם מיוחד—כולוסטרום. הוא קטן בכמות ורב באיכות—עשיר בנוגדנים וחלבונים. כמות זו נותנת תנאים מצוינים ללימוד המיומנות החדשה ובדיוק מתאים לגודל קיבת התינוק , שהוא דומה לגודל של גולה ביממה הראשונה! (בגיל שלושה ימים הקיבה בגודל כדור פינג פונג, ובגיל עשרה ימים כביצה.)

כלל חשוב בהנקה הוא ככל שתינוק יונק יותר, יש יותר חלב! היום מבינים שזה לא נכון להניק לפי שעות מוגדרות, אלא לפי דרישת התינוק, לפי הסימנים שהוא מראה לנו. תסתכלו על התינוק, ולא על השעון! ליקוקים בשפתיים, הכנסת ידיים לפה וחיפושים עם הפה הם סימנים מוקדמים לרעב. בכי, לעומת זאת, הוא סימן מאוחר! תינוקות הבוכים אפילו פרק זמן קצר מתקשים יותר במיומנות של החיבור והמציצה. תינוקות היונקים לפי רצונם יונקים יותר ביעילות. יש לצפות שתינוק חדש ינק לפחות שמונה עד עשר פעמים ביממה!

אילו תנאים אופטימאליים להנקה לפי דרישת התינוק? יש שיטה שבו שוהה התינוק בחדר אמו עוד בתקופת האשפוז, הנקרא ביות (rooming-in). יש אפשרויות שונות בבתי חולים שונים. הביות מאפשר הנקות לעתים קרובות, העוזרות הן לאם והן ליילוד. אצל האם, הנקות תכופות עוזרות למנוע מצב של גודש בשדיים, ומעודדת ייצור חלב אם. הנקות תכופות עוזרות לתינוק לשמור על רמת סוכר תקינה, ולמניעת צהבת פיזיולוגית (בילירובין מוגבר מהיום השלישי). בנוסף, ביות מעודד התקשרות ליילוד, אחד התהליכים החשובים ביותר להתפתחות התינוק. זה עוזר לתינוק להסתגל לחיים מחוץ לרחם ונותן ביטחון עצמי ליולדת (בעקר בפעם הראשונה) על ידי התנסות בטיפול בתינוק בזמן האשפוז.

האם ביות לא יהיה קשה מדי ליולדת? מחקרים מראים שנשים הלוקחות ביות נחות יותר! אפשר כמובן להתחיל את הביות במועד המתאים לכוחות האם, בכל שלב של האשפוז, גם לאחר לידה בניתוח קיסרי. כדי לנוח, עדיף להגביל זמן עם אורחים מאשר זמן עם התינוק! אמהות בלידות חוזרות יכולות ליהנות מזמן איכותי עם התינוק החדש, לפני שחוזרים לדרישות הרבות של הבית והילדים האחרים. התקשרות והכרות מוקדמת ככל האפשר אם/תינוק עוזרת לראשית האמהות ולהנקה.

נסיים עם טיפ מעשי חשוב:
חיבור נכון מונע כאבים. תינוק יונק מהשד ולא מהפטמה! תנוחה יעילה ותפיסה נכונה יכולים להיות ההבדל בין נוחות לבין סדקים. קורס הכנה להנקה ויעוץ בשלבים המוקדים ככל האפשר מונעים בעיות!

הנקה? בשביל מה?

הנקה? בשביל מה?

"בשביל מה להתאמץ כל כך על ההנקה? די כבר—חבל עלייך—לא נורא!"
משפט אופייני בבית היולדת התשושה. כתבה לאב הטרי, לסבתא האכפתית, וכמובן לאמהות!

אנחנו לא רגילים לחשוב כך, אבל הנקה היא הרבה יותר מאוכל! הנקה היא קשר אם-תינוק המעניק חיבור והגנה ממחלות תוך כדי שחרור הורמוני אהבה. חלב אם הוא מזון אישי מותאם במדויק לתינוקות.

הנקה היא היחס הראשון של התינוק למשהו אחר. בניית קשר אם-תינוק בונה הערכה עצמית, ביטחון עצמי ומהווה תחילת החינוך של הילד דרך בניין אישיותו.

חלב אם מיועד לתינוקות! עגל, למשל, משלש את משקל גופו תוך חודש וחצי בניגוד לתינוק שאמור להכפיל את משקלו של המוח בפרק זמן הזה. חלב אם מתאים ביותר לריבוי תאי המוח. לתינוק יונק יתרון של כשמונה נקודות IQ.

חלב אם הוא מנצל את חוכמת מערכת החיסון של האם. כך מערכת החיסון הלא בשלה של התינוק מקבלת "תגבור" ממערכת החיסון של האם. יש תקשורת דו כיוונית דרך הרוק של התינוק שמפעיל את יכולת האם ליצור נוגדנים הנותנים חיסון לתינוק, לפי הצורך המדויק שלו. נוגדנים אלו הם תאים חיים המחסלים חיידקים ווירוסים כאחד. רכישת נוגדנים מהאם חוסכת לתינוק אנרגיה בהתמודדות במחלות, ומאפשרת לו להשקיע כל מאמציו בגדילה. יתרון הזה ממשיך כל עוד נמשכת ההנקה, לאורך חודשים או שנים.

ולמעשה? לדוגמא, לתינוק שלא יונק יש יותר סיכוי לחלות בדלקות אוזניים, שלשולים, דלקות מערכת הנשימה, סוגים מסוימים של סרטן (לא עלינו), לסבול מאסטמה, אלרגיות, סוכרת נעורים, והשמנת יתר בתור מבוגר. (הרשימה הרבה יותר ארוכה.) זאת אומרת שלהנקה יש השפעות לכל החיים!

חלב אם שומר על מערכת העיכול של התינוק, ובריאות מעיו. החלב מכיל מיקרופלורה חיוביים (כמו ב"ביו") ששומרים על חומציות (pH) אופטימאלית. לתינוק יונק יש פרופיל חיידקי שונה לגמרי מתינוק המקבל תרכובות מלאכותיות לתינוקות (תמ"ל). אפילו בקבוק אחד של תוספת יכול להשפיע לרעה על מעי התינוק לאורך שבועיים עד חודש.

מצד התזונה, חלב אם משתנה לפי צורכי התינוק. חלב לאחר לידת פג, חלב של הימים הראשונים (כולוסטרום) וחלב בחודשים ושנים הבאות מורכב מיחס חלבונים, שומנים, ומיקרופלורה לפי צורכי התינוק.

יש גם השפעות להנקה בחיים של האם? הורמוני ההנקה מפחיתים את סיכוי האם לחלות בסרטן השד, סרטן השחלות ולסבול מבריחת סידן, לדוגמא. הם משפעים על קצב הביוץ ומרחיקים את ההריון הבא.

להורמונים השפעות גם על הנפש. תודות לפרולקטין, הורמון יצור חלב אם, האם/תינוק מרגישים רגיעה והרפיה בזמן ההנקה. בזכות ההורמון אוקסיטוצין החלב זורם מהשד, פעולה המלווה בהרגשה של אהבה ודאגה לזולת. כל פעם שאישה יושבת להניק, היא מתאהבת מחדש בתינוקה! (שימושי ביותר בשלוש לפנות בוקר!) ההנקה מחזקת קשר של אהבה.

אז למדנו שהנקה היא אחד הכלים היפים ביותר שיש לאמהות להעניק לתינוקותיהן יחס חם, אוהב, בריא ומהנה! אין מה להשוות בין תמ"ל מבוסס על חלב פרה או סויה וחלב אם-- הם לא אותו הדבר, כי בנוסף למרכיבים שונים, יש ערך בתהליך ההנקה עצמה.
שווה להתאמץ על ההנקה? מה אתם חושבים עכשיו? נשאל גם את התינוקות?

ידע הוא המפתח להצלחת ההנקה, מלווה בתמיכה של הסביבה הקרובה ושל מערכת הבריאות. כדאי מאד להתכונן מראש לחוות ההנקה, ולפנות בהקדם לעזרה מקצועית בעת הצורך.

מי אני

"לידה בברכה--ללדת אחרת!"

תמיכה רצופה באמצעות גישה ייחודית הוליסטית בכל שלבי הלידה, המעבר להורות וההנקה.

שמי ברכה השכל, אם לשבעה ילדים, מאוהבת בנשים הרות, מניקות וכמובן בתינוקות!

הסמכה מקצועית: אני מדריכת הכנה ללידה מוסמכת מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה מאז 1989,
יועצת הנקה מוסמכת (2002) IBCLC, מלווה לידות/דולה (משגב לדך 1997),

ומדריכת לה לצ'ה (1990).