לידה: תהליך של גוף ונפש
לידה היא תהליך הכולל את הצד הנפשי בנוסף לצד הגופני. הלידה מושפעת על ידי אמונות, גישות וסתירות של היולדת, שהן בעלות השלכה גופנית.
רגש הוא דבר גופני! (יש תגובה גופנית המלווה את הרגש.)
האמונות והגישות של היולדת הן בעלות השפעה על הבריאות הפיסית והנפשית שלה. גישת האישה בקשר לעצמה, הגוף שלה, והתהליך של הלידה עשויים להשפיע על התוצאות הפיזיות של הלידה-- אורך הלידה, והסתבכויות במשך הלידה ולאחריה. לכן, הכרחי להתייחס לנושאים אלו במשך ההיריון כהכנה נפשית ללידה.
ביהדות הקשר הזה מוכר היטב--אנחנו מאחלים "רפואה שלמה"--רפואת הנפש ורפאות הגוף, זאת אומרת שרק רפואה נפשית מאפשרת רפואה גופנית. אחד לא מתרפא בלי השני! לקיחה בחשבון את הגורמים הרגשיים המשפעים על ההיריון, הלידה, והתקופה שלאחר הלידה יכולים להבטיח חוויה חיובית בלידה (ללא קשר לתוצאות). הגורמים הרגשיים עשויים להשפיע על הביטחון העצמי של האם בתפקידה החדשה, ועל עצם תהליך הלידה עצמה.
השפעה של אמונות
לידה היא תהליך הכולל את הצד הנפשי בנוסף לצד הגופני. הלידה מושפעת על ידי אמונות, גישות וסתירות של היולדת, שהן בעלות השלכה גופנית.
רגש הוא דבר גופני! (יש תגובה גופנית המלווה את הרגש.)
האמונות והגישות של היולדת הן בעלות השפעה על הבריאות הפיסית והנפשית שלה. גישת האישה בקשר לעצמה, הגוף שלה, והתהליך של הלידה עשויים להשפיע על התוצאות הפיזיות של הלידה-- אורך הלידה, והסתבכויות במשך הלידה ולאחריה. לכן, הכרחי להתייחס לנושאים אלו במשך ההיריון כהכנה נפשית ללידה.
ביהדות הקשר הזה מוכר היטב--אנחנו מאחלים "רפואה שלמה"--רפואת הנפש ורפאות הגוף, זאת אומרת שרק רפואה נפשית מאפשרת רפואה גופנית. אחד לא מתרפא בלי השני! לקיחה בחשבון את הגורמים הרגשיים המשפעים על ההיריון, הלידה, והתקופה שלאחר הלידה יכולים להבטיח חוויה חיובית בלידה (ללא קשר לתוצאות). הגורמים הרגשיים עשויים להשפיע על הביטחון העצמי של האם בתפקידה החדשה, ועל עצם תהליך הלידה עצמה.
השפעה של אמונות
אמונות הן הערכות שאנחנו מאמינים בקשר לעצמנו ולעולמנו, שבטבעם הם רגשיים ולא תמיד במודע. האמונה ש"לידה היא חוויה חיובית ויפה, שמציבה לנו אתגר שאפשר להתמודד עמו", יכולה להשפיע באופן חיובי על תהליך הלידה אצל אותה אישה.
בניגוד לכך, האמונה ש"לידה היא תהליך מסוכן" יכולה לגרום לאמונה בעליונות הטכנולוגיה והכרחיותה, עם כל התוצאות של שימוש יתר בטכנולוגיה או שימוש עיוור בטכנולוגיה באופן שגרתי.
פעמים רבות התערבות רפואית אחת גוררת אחריה התערבויות רפואיות רבות!
חשוב לעודד זוגות לזהות את האמונות שלהם בשלושה מישורים: 1) דמוי גופה של האישה,
2) גישתה ללידה, ו- 3) לנשיות שלה.
דמוי גוף חיובי כולל ביטחון בתפקוד הגוף, ביטחון עצמי בקשר ללידה, והסתכלות על הגוף כחזק ומסוגל ללדת. הערכה עצמית גבהה וביטחון עצמי הם מקורות כוח חשובים בזמן הלידה.
אמונות חיוביות בקשר ללידה מושפעות מניסיון קודם, לידות של האמא, האחיות וחברות, והדימוי הנפשי של הלידה הטמון בתוך האישה. גישתה של האישה ניתן לשינוי!
אמונות חיוביות לגבי טבע הנשים מראות נשים כחזקות ובעלות יכולת, המסוגלות לצפות לאתגרי החיים ולהתגבר עליהם.
אמירות חיוביות
אפשר לשנות או לחזק אמונות דרך דמיון מודרך ושימוש באמירות חיוביות. בהכנה נפשית של הצהרות חיוביות משתמשים בהצהרות בגוף ראשון, בהווה, המורכבות מביטויים חיוביים.
* אני מאמינה שלידה היא חוויה בטוחה, טבעית ובריאה, ואני רגועה ורפויה.
* לידה כוללת עבודה מאומצת וכאב בריא.
* אני יכולה להיות פעילה בלידת תינוקי.
* הגוף שלי יודע ללדת. הוא חזק ומסוגל.
* הצירים עושים עיסוי לתינוק ומחבקים אותו!
* צוואר הרחם שלי נפתח יותר ויותר עם כל ציר וציר.
* אני אפתח ללידה. יש הרבה מקום למעבר התינוק למטה והחוצה דרך האגן.
* צירים טובים וחזקים עוזרים לתינוק שלי לצאת לאוויר עולם.
* אני יכולה להתמודד עם אתגר הלידה והצירים בדרך משלי.
* אני מקבלת את עוצמת הצירים בשמחה!
* (ללידות חוזרות) זו לידה חדשה ותינוק חדש וייחודי.
* אני מתכננת את תנאי הלידה היטב ומקבלת תמיכה מסביבתי.
* טמונים בי כוחות אדירים שיתגלו תוך הנהגה עצמית.
* ה' נמצא איתי בלידה וליבי פתוח למציאות זו.
* הלידה היא הזדמנות לצמיחה אישית וזוגית.
* אני מנצלת את הצירים כדי לדבר עם תינוקי.
* בהפוגות בין הצירים אני מאפשרת לעצמי לנוח פיזית ונפשית.
* עכשיו אני מתמודדת בראש טוב, ואני אשאר במחשבות בונות.
* אני לוקחת אחריות תוך גמישות נפשית ומקבלת את המציאות המשתנה במשך הלידה.
אמירות חיוביות לגברים
* אישתי/בת זוגי חזקה ומסוגלת להתמודד.
* אני רגיש לצורכי אישתי ושותף בחווית הלידה.
* אני תומך בה במשך הלידה גם כאשר היא מתמודדת בכאבים.
* אני מקבל את הרגשת חוסר האונים שלי ומקבל תמיכה לפי הצורך.
התמודדות עם כאב
כאב הוא צירוף סובייקטיבי של גורמים פיזיים ושכליים. אישה יכולה לראות את עצמה בתור קרבן מסכן הסובל רבות, או לחלופין בתור בן אדם חזק ומסוגל, המתמודד בהצלחה באתגר הלידה.
"הכאב – זה נתון, אבל הסבל – זה עניין של בחירה". אישה הפוחדת מהכאב עלולה לנסות להימנע מלהרגישו על ידי הכחשה, התנגדות לכאב, או ניסיונות להישאר בשליטה עצמית מוחלטת למרות הכאב. הפעילויות הללו עלולות לחסום את תהליך הלידה, פשוטו כמשמעו. מצד שני, יולדת שזורמת עם הכאב מאפשרת שחרור הורמוני טשטוש טבעיים, אנדורפינים, המקלים על תחושת הכאב. ככל שתהליך הלידה יותר קשה, משתחררים יותר אנדורפינים, המאפשרים לאישה שחרור פנימי ותהליך זרימה פנימית עם הלידה.
חשוב לציין שבתרבות המערבית מקובל לברוח מכאב (איפה האקמול?). יש הבדל משמעותי בין כאב פתולוגי של פציעה המאותת על מצב של מצוקה בגוף, לבין הכאב הפיזיולוגי של צירים, המעיד שתהליך הלידה מתקדם כשורה! כאב הצירים נמשך זמן מוגבל, בא לסירוגין, ומתגבר בהדרגה להקלת ההתמודדות. הכאב של הצירים הוא כאב עם מטרה, הנגמר בחוויה החיובית של לידת תינוק!
אסור לשכוח את התינוק בתוך התהליך, היות וכל אלחוש או משכך כאבים תרופתי משפיע על העובר באופנים שונים, חלקם יותר מורגשים וברורים, וחלקם עם השפעות שפחות אפשר למדוד באופן אובייקטיבי אך קיימות. אלחוש אפידוראלי, למשל, מנתק גופנית את האישה מלידתה. האפידורל הופך את תהליך הלידה לאירוע רפואי, המצריך מכשור מיוחד למעקב וטיפול. יש תוצאות שכיחות כמו מצג לא אופטימאלי ללידה המצריך התערבות רפואית של וואקום או מלקחיים כדי לעזור לעובר לצאת, או צורך מוגבר לחתך חץ הנקבים. יש גם סיכוי לעליה בחום גוף אצל האישה או התינוק, המצריך טיפול אנטיביוטי בפגיה, היות ולא יודעים בוודאות האם החום הוא תוצאה של האפידורל או של זיהום כלשהו. כל אלו גורמים טראומה לתינוק, בגלל האפידורל. הנתינה האין סופית שקוראים לזה במילה אחרת "הורות" מתחילה כבר בתהליך הלידה!
אז איך אפשר להתמודד בלי עזרה תרופתית? לכל אישה יש נטייה אישית הטמונה בתוכה, שאפשר לזהותה ולהשתמש בה. יש שלוש דרכים עיקריות לעיבוד תחושות ומידע: דרך שמיעה, ראיה, ותנועה. יתכן ואישה הקולטת בעיקר דרך שמיעה תמצא שחרור אופטימאלי דרך קולות נמוכים, אנחות, מוסיקה או הקשבה לנשימותיה. אישה המתמודדת דרך ראיה אולי תעדיף להתבונן בנקודה מסוימת, להשתמש במחשבה דמיונות, או להתבונן תוך עיני בעלה. התמודדות דרך תחושת תנועה יכולה לכלול תנועות ותנוחות שונות, "ריקודי בטן", אחיזה ביד חם ותומך או בחפץ אחר, ו שימוש בקומפרסים חמים בחלקים שונים בגוף. מאמץ לזהות את דרך ההתמודדות האישית של היולדת יעזור לאישה לנצל את הכוחות הנמצאים בתוכה. בנוסף, רב הנשים נהנות משימוש במים חמים במקלחת או בבריכת לידה, ורשימת רעיונות לעזרה לא תרופתית עוד ארוכה, כולל נשימות למינם.
צריכים גם לקחת בחשבון שיש הקבלה בין הצפיות לכאב לתחושת הכאב בלידה, ולהתייחס בהתאם. אישה הצופה בסרט של לידות, למשל, צריכה זמן רגועה לאחר מכן להתייחס לרגשותיה, ובמיוחד לחששותיה. האישה יכולה לעבוד על עצמה כדי שהיא לא תפחד מכאב הצירים.
כאשר מבינים שהכאב הוא חלק אינטגרלי של תהליך טבעי, ההתמודדות עמו היא אחרת.
הגברת כוחותיה של האישה
התהליך של הלידה משפיע על ההערכה העצמית של היולדת. לאישה יש צורך להיות שותפה פעילה בתהליך הלידה, כולל בקבלת החלטות לגבי טיפולה. חייבים לקבל, להעריך, ולכבד את רצונותיה.
על האישה לשקול היטב איפה ללדת, כולל בדיקה מעמיקה של גישת בית החולים או של מילדת פרטית. עליה למצוא מקום הנותן לה תמיכה אופטימאלית בסביבה אוהדת.
תוספת חדשה לצוות המטפל בלידה היא תומכת מקצועית-- "דולה", המלווה את היולדת לאורך כל הלידה, ונותנת תמיכה פיסית, נפשית, ורעיונית לשני בני הזוג. נוכחותה הרצופה ותמיכתה מפחיתה סיבוכי לידה ונותן לזוג מקור מידע נוסף.
האישה לא צריכה לשלוט על תהליך הלידה או על תוצאותיו, אלא עליה להתמודד עם החוויה, ולקבל תמיכה ללא תנאי מהסובבים אותה. "יום הלידה הוא לא רק עוד יום רגיל בחיי היולדת", תוצאה ממחקרה החשוב של פני סימקין. נשים זוכרות כל פרט של לידותיהן שנים על גבי שנים לאחר מכן.
גם לאחר לידה אישה חייבת התייחסות רגשית, במיוחד כדי לאפשר התאוששות נפשית לאחר לידה טראומטית. יש מגוון רגשות אפשריים אצל היולדת כולל כעס, חרדות, או אבל. יש מספר אפשרויות לריפוי: כתיבת יומן, כתיבת מכתב ללא כוונה לשלחו, כתיבת מכתבים המיועדים לשליחה, ניתוח חלומות, ודמיון מודרך היכולים לעזור לאישה בזיהוי החרדות והתמודדות איתן. כאשר הלידה הייתה טראומטית, ואף אחד לא מוכן לדבר ולהתייחס, האישה נכנסת לתקופה של לאחר הלידה בחולשה נפשית. המפתח לתהליך ההתאוששות הוא פניה פנימה, ללא קשר לצפיות לגבי הלידה או תוצאותיה.
כלים להכנה נפשית
עבודה נפשית של אישה מעוברת יכולה להסיר מכשולים, פשוטו כמשמעו, בזמן הלידה. המדריכה להכנה ללידה, תומכת לידה מקצועית (דולה), אחות טיפת חלב, או בן הזוג יכולים לעזור לאישה הרה להתייחס לנקודות הבאות:
· מה חששותיך?
· מה מדאיג אותך?
· למה את מצפה מקורס ההכנה ללידה? מהצוות המטפל בזמן הלידה?
· מה זה חוויה חיובית בלידה? חוויה שלילית?
· מה יגרום לך הכי הרבה הנאה במשך הלידה?
· מה יהיה השינוי הגדול ביותר בחייך כאשר יהיה לך תינוק חדש?
· מה את רוצה לאומר לבן זוגך בקשר ללידה?
· איך את מתכוונת להתמודד עם כאב הצירים בזמן הלידה?
· מה סדר העדיפויות שלך בקשר ללידה? האם הכנת "תוכנית לידה"?
(מסמך המכיל העדפות של היולדת בכל הקשור ללידה, המיועד לצוות הרפואי.)
לקראת שינוי גישה לתהליך הלידה
לסיכום, יש לעודד נשים לקחת אחריות על לידותיהן, כולל הכנה ללידה הוליסטית המאפשרת זיהוי האמונות האישיות לגבי הלידה. חובה לתת לאישה תמיכה ללא תנאי במסע הפנימי הנצרך. בנוסף, השתתפות פעילה בתהליך הלידה מאפשרת מודעות עצמית, התקדמות, ושביעות רצון. אפילו לידה שבסופו של דבר הייתה שונה מאד מציפיותיה של היולדת יכולה להתקבל בתור חוויה חיובית אם האישה הייתה שותפה בתהליך, וקיבלה הזדמנות להתאוששות נפשית.
תמיכה לשנוי גישה ללידה מאפשרת שינוי של חווית הלידה, ושינוי של תהליך הלידה עצמה.
לקראת שינוי גישה לתהליך הלידה
לסיכום, יש לעודד נשים לקחת אחריות על לידותיהן, כולל הכנה ללידה הוליסטית המאפשרת זיהוי האמונות האישיות לגבי הלידה. חובה לתת לאישה תמיכה ללא תנאי במסע הפנימי הנצרך. בנוסף, השתתפות פעילה בתהליך הלידה מאפשרת מודעות עצמית, התקדמות, ושביעות רצון. אפילו לידה שבסופו של דבר הייתה שונה מאד מציפיותיה של היולדת יכולה להתקבל בתור חוויה חיובית אם האישה הייתה שותפה בתהליך, וקיבלה הזדמנות להתאוששות נפשית.
תמיכה לשנוי גישה ללידה מאפשרת שינוי של חווית הלידה, ושינוי של תהליך הלידה עצמה.
Sources:
International Journal of Childbirth Education”, Vol. 10, No. 4 Nov.-DEC 1995 Focus: Pain
Jones, Carl, Mind Over Labor, 1988 Penguin Books.
Madsen, Lynn, Rebounding From Childbirth--Toward Emotional Recovery 1994, Bergin and Garvey
Peterson, Gayle An Easier Childbirth--A Mother’s Guide for Birthing Normally 1993, Shadow and Light Publications.
Peterson, Gayle, “Childbirth: The Ordinary Miracle” IJCE, Feb 1997.
Peterson, Gayle, Birthing Normally—a personal growth approach to childbirth 1984, Mindbody Press.
Simkin, Penny, “Just Another Day in a Woman’s Life”, Birth 19:2.
Lieberman, Dr. Ellice, "Intrapartum Fever Common With Epidural; Has Adverse
Effect on Infant", Pediatrics Jan 2000;105:8-13
Kennel, J., Klaus, M., McGrath, S., Robertson, S., Hinkley, C., 1991. “Continuous emotional support during labor in a US hospital”. Journal of the American Medical Association 265 (17):2197-2201.
Sosa, R., Kennel, J. Klaus, M., Robertson, s., Urrutia J., 1980. “The effect of a supportive companion on perinatal problems, length of labor, and mother-infant interaction.” The New England Journal of Medicine. 303 (11): 597-600
